הטסטוסטרון בספורט, סטרואידים אנאבולים 

טסטוסטרון הינו הורמון מין זכרי המיוצר על ידי האשכים אצל הגבר, ובכמויות קטנות בשחלות אצל נשים. הורמון זה ממריץ צמיחת עצמות ושרירים אצל גברים ונשים, ומגרה התפתחות אצל גברים. מחסור בטסטוסטרון יכול להיגרם על ידי הפרעה באשכים או בבלוטת יותרת המוח. במצב זה אפשר לתת תוספות של טסטוסטרון סינתטי או מופק מבעלי חיים, בהזרקה או דרך הפה.

התפתחות הספורט במשך ההיסטוריה יכולה ללמדנו רבות אודות תמורות ושינויים חברתיים ואודות הטבע של הספורט עצמו.
קיימים פרטי אומנות ומבנים הרומזים לכך שהסינים עסקו בספורט כבר בסביבות שנת 4000 לפנה"ס.

נראה כי התעמלות הייתה ענף ספורט פופולרי במיוחד בעברה של סין. אנדרטות למלכי מצרים רומזים כי כבר לפני אלפי שנים התעסקו המצרים בספורט, ביניהם ענפי השחיה ודייג. בין ענפי הספורט האחרים ניתן היה למצוא את ענף הטלת הכידון, קפיצה לגובה והאבקות. לענפי הספורט העתיקים מפרס, כגון אומנות הלחימה האיראנית זורקהנה, היו קשרים קרובים לאומנות הלחימה.

בין שאר ענפי הספורט שמקורם בפרס, ניתן למנות את הפולו ואת דו הקרב של שני אבירים על סוסים הנקרא ג'וסטינג.

משחקי האולימפיאדה נערכו כל 4 שנים ביוון העתיקה, בכפר קטן בפלופוניסוס הנקרא אולימפיה.

ההיבט הבידורי של הספורט, יחד עם התקשורת ההמונית והעלייה בזמן הפנאי, הוביל להופעת המקצוענות בספורט. מצב זה יצר סתירה בה השכר חשוב יותר מעצם הבידור או בה הספורט התשתנה כך שתהיה יותר ריווחית ופופולרית, ובכך איבד הספורט חלקים מן המסורת שלו היקר בעיני אחדים.

טסטוסטרון הוא הורמון המין הגברי העיקרי. אצל הגבר מיוצר באשכים, ואצל האישה בכמויות קטנות בשחלות. בתחילת היצירה ההורמון המופרש מאשכיו של העובר, משפיע על סימני הזוויג המשניים אצל הגבר ובעל תפקיד מפתח בזכור המוח ובדיכוי תכונות מוחיות נשיות.

הורמון זה גם אחראי על הופעת השיער על הפנים והחזה, עיבוי הקול, העלאת מסת השרירים, עיבוי העצם, יצירת תאי זרע, והדחף המיני.

בתחום ההתנהגותי רמות גבוהות של הורמון זה אחראיים לאגרסיביות ותחרותיות.

הפרשת ההורמון פוחתת מגיל 30 ואילך. מגיל 50 יש ירידה משמעותית ביצורו.

אלכוהול, סמים, השמנה וספורט תחרותי פוגעים ביצור הטסטוסטרון ובריסון הדחף המיני אצל הגבר.

במקרה של חסר בהורמון זה בתקופת הבגרות או בגיל מתקדם, ניתן לקבל הורמון זה בצורות שונות על מנת להשלים את החסר.

טסטוסטרון הינו הורמון מין זכרי המיוצר על ידי האשכים אצל הגבר, ובכמויות קטנות בשחלות אצל נשים. הורמון זה ממריץ צמיחת עצמות ושרירים אצל גברים ונשים, ומגרה התפתחות אצל גברים. מחסור בטסטוסטרון יכול להיגרם על ידי הפרעה באשכים או בבלוטת יותרת המוח. במצב זה אפשר לתת תוספות של טסטוסטרון סינתטי או מופק מבעלי חיים, בהזרקה או דרך הפה.

משתמשים בטסטוסטרון להמרצת ההתפתחות המינית אצל נערים בגיל ההתבגרות כאשר ההתפתחות המינית מתעכבת בגלל מחסור בהורמון זה. התרופה עשויה לסייע בהגברת הפוריות אצל גברים הסובלים מהפרעות ביותרת הכליה או באשכים. עם זאת אין התרופה מגבירה את ייצור הזרע אצל גברים עם אשכים תקינים. לעתים נדירות משתמשים עדיין בטסטוסטרון לטיפול בסרטן השד. לגברים הסובלים מרמות טסטוסטרון נמוכות ניתן לתת תוספת של ההורמון באמצעות מריחת ג'ל המכיל טסטוסטרון.

לטסטוסטרון מספר תופעות לוואי. יש לבחור את המינון בזהירות יתרה כאשר נותנים תרופה זו להתפתחות מינית מאוחרת אצל נערים מתבגרים, משום שטסטוסטרון עלול להפריע לצמיחה או להביא להתפתחות מינית מהירה מדי.

אצל נשים מינונים גבוהים של טסטוסטרון עלולים לגרום להעמקת הקול, לצמיחת יתר של שיער או לנשירת שיער.

אנדרוגן  
אחד מקבוצה של הורמונים סטרואידיים, הכוללת טסטוסטרון ואנדרוסטרון, הגורמים להתפתחות איברי המין הזכריים ומאפיינים זכריים אחרים, כגון תשעורת אופיינית, צמיחת זקן, העמקת הקול והתפתחות השרירים. מקורם של הורמונים אלה הוא באשכים, אך הם מופרשים גם על-ידי קליפת בלוטת יותרת הכליה והשחלות בכמויות קטנות. אצל נשים, ייצור עודף של אנדרוגנים גורם להופעת מאפיינים זכריים (מסקוליניזציה). משתמשים באנדרוגנים טבעיים וסינתטיים כטיפול חלופי בהתבגרות מינית מאוחרת של נערים, בסטרואידים אנבוליים לבניית מסת שרירים, ולטיפול בסרטן השד.

בלוטות האשכים
אחד מזוג איברי מין זכריים שמייצרים תאי זרע ומפרישים את הורמון המין הזכרי טסטוסטרון. האשכים מתפתחים אצל העובר בבטן, אך יורדים מאוחר יותר אל שק האשכים כדי לשמור על טמפרטורה נמוכה מזו של הגוף, המתאימה לייצור ואחסון של תאי זרע. האשך מורכב מאבוביות נושאות זרע מפותלות, בהן מתפתחים תאי הזרע (ראה ספרמטוגנזיס). האבוביות מכילות גם תאי סרטולי, שכנראה מזינים את תאי הזרע המתפתחים. תאי הזרע עוברים מן האשך אל עילית האשך להשלמת התפתחותם. תאי ליידיג שנמצאים בין האבוביות מייצרים טסטוסטרון.

הורמוני מין 
כל הורמון סטרואידי שמיוצר בעיקר על-ידי השחלות או האשכים, ושאחראי על ויסות ההתפתחות המינית ומערכת הרביה. אסטרוגנים ופרוגסטרון הם הורמוני המין של האשה; אנדרוגנים הם הורמוני המין של הגבר.

סטרואידים
קבוצת תרכובות בעלות מבנה משותף. הסטרואידים הטבעיים כוללים את הורמוני המין הזכריים והנקביים (אנדרוגנים ואסטרוגנים), את ההורמונים של קליפת יותרת הכליה (ראה קורטיקוסטרואידים), וכן פרוגסטרון, מלחי מרה וסטרולים. כמו-כן קיימים סטרואידים סינתטיים למטרות רפואיות.

אסטרוגנים
אחד מקבוצת הורמונים (הכוללת גם אסטריול, אסטרון ואסטרדיול) המופרשים על-ידי השחלות, והאחראים להתפתחות מינית תקינה של האשה ולתפקוד מערכת הרביה שלה. האסטרוגנים מיוצרים בעיקר על-ידי השחלות; כמויות קטנות מיוצרות על-ידי קליפת יותרת הכליה, האשכים אצל הגבר, והשליה. ייצור עודף של אסטרוגן בגברים גורם להתפתחות מאפיינים נשיים (פמיניזציה). אסטרוגנים טבעיים וסינתטיים, בטבליות או בזריקות, ניתנים לטיפול באל-וסת, הפרעות וסתיות, וכן לעיכוב ייצור החלב אצל מיניקות. לגברים נותנים אסטרוגנים לטיפול בסרטן הערמונית. אסטרוגנים סינתטיים מהווים מרכיב חשוב בגלולות למניעת הריון ובטיפול הורמונלי חליפי. השימוש באסטרוגן אינו מומלץ בנשים שסבלו בעבר מסרטן השד או סרטן הרחם.

ומה עושים כאשר הגיל עושה את שלו והפרשת הורמון הטסטוסטרון יורדת פלאים? מומחים לגיל המעבר ממליצים, כאשר מדובר בגבר שסובל מתופעות כמו עייפות, דיכאון, עצבנות, ירידה בריכוז ובדחף המיני, לתת תחליפי טסטוסטרון.

ד"ר גיל רביב, אורולוג מבית חולים תל השומר: "מתן טסטוסטרון הופך אנשים למאושרים. זה משפר מאוד את מצב רוחם, מחזיר להם את התפקוד מיני, משפר את יכולת הריכוז ואת איכות השינה. הטסטוסטרון גם מעלה את מסת השריר ומסייע בהורדת שומן, בעיקר באזור הבטן, מגביר את צפיפות העצם, מעלה את הכולסטרול הטוב ומוריד את הרע, ובכלל, מאט את תהליכי ההזדקנות". הורמון ה-DHEA נחשב לתוסף מזון בארצות הברית ובארץ ניתן להשיגו בייבוא אישי עם מרשם רופא מיוחד שאושר על ידי הרוקח המחוזי.

פתרון נוסף שעליו ממליץ ד"ר וינקלר הוא הג'ינסנג, צמח מרפא שמייחסים לו יכולת לרפא מצבי סטרס. במחקר שנערך ב-1996 מצאו שהוא מעלה את רמות הטסטוסטרון בדם ואף משפר את איכות הזרע. הג'ינסנג, סבורים מומחים, מגביר את הפרשת ההורמונים מהמוח שמגבירים את הפרשת הטסטוסטרון. עוד טוענים המומחים כי ג'ינסנג משפיע לטובה במצבים כמו דיכאון, ירידה באנרגיה ועייפות.

אלימות וטסטוסטרון
מחקרים רבים מצביעים על קשר בין רמות גבוהות של הורמון המין הגברי לבין פשיעה ותוקפנות. כמה וכמה מחקרים, שנעשו על הטסטוסטרון, קובעים כי בין היתר, הוא זה שאחראי על תכונות הנחשבות לגבריות, כמו תוקפנות ותחרותיות, וכי נוכחותו, בעיקר ברמות גבוהות מדי, יכולה להסביר את העובדה שאצל גברים יש יותר גילויי תוקפנות. "עודף טסטוסטרון יכול להגביר את התוקפנות ולהביא אפילו לידי פשיעה", טוענת פרופ' אילנה בלום. "הראיה לכך היא, שכאשר מורידים לאנסים את רמות הטסטוסטרון, התוקפנות שלהם פוחתת".

"אנחנו יודעים שבעלי חיים שיש להם רמות גבוהות של טסטוסטרון מתנהגים בצורה תוקפנית יותר", אומר ד"ר צחי בן ציון. "כאשר בעל חיים תוקף בעל חיים אחר, או כאשר זכר מחזר אחרי נקבה, רמות הטסטוסטרון בדמו עולות. עם זאת אצל בני אדם זה לא תמיד כך. יש אנשים עם עודף בהורמון שהתנהגותם תקינה והם אינם אלימים במיוחד, ולהיפך - אנשים אלימים שיש להם רמות הורמון נמוכות ובינוניות".
עם זאת, מחקרים רבים כן מצביעים על קשר בין רמות טסטוסטרון גבוהות לבין גילויי אלימות. כך למשל, נמצא שאצל גברים שנמצאים בבתי כלא בגלל פשעי אלימות, רמות הטסטוסטרון גבוהות מעל הממוצע. במחקר נוסף, שבדק את רמת ההורמון אצל גברים שהיכו את נשותיהם, נמצא שככל שהגברים היו אלימים יותר, כך רמות הטסטוסטרון שלהם היו גבוהות יותר. גם אצל עברייני מין נמצאו רמות גבוהות של ההורמון.

"כאשר רמות הטסטוסטרון גבוהות במיוחד, ייתכנו השפעות נפשיות שליליות נוספות", אומר ד"ר טל ויצמן, פסיכיאטר מהמרכז הרפואי תל אביב. "במחקר שבדק את השפעותיו של הטסטוסטרון נמצא שגברים שקיבלו את ההורמון בכמות העולה על 600 מ"ג לשבוע, פיתחו הפרעה נפשית שמתאפיינת במצב רוח מרומם ואימפולסיביות, מעשים חסרי שיפוט, בזבוז כספים, פעילות מינית מופרזת, פטפטת בלתי נשלטת, אגרסיביות ותוקפנות".

מחקר שפורסם באחרונה אף מצביע על קשר אפשרי בין רמת הטסטוסטרון לבין כושר ההתמצאות במרחב. במהלך המחקר הכניסו למבוך גברים שרמות הטסוטסטרון שלהם נמוכות, ומצאו שהם מתקשים למצוא את דרכם. כאשר הוסיפו להם טסטוסטרון, השתפר מאוד כושר ההתמצאות שלהם והם הצליחו להיחלץ מהמבוך בקלות
אירוע מצליח בספורט מחייב הסכמה כללית של המשתתפים לגבי החוקים והתקנות ההוגנות. דבר זה הוביל לשליטה של הספורט בידי גופים מתקנים אשר קובעים איזה שיטות של התחרות מקובלים ואיזה נחשבים כאל רמאות.

לאז אותה תקופה שהספורט הפך תחרותי "עם פרסים" כספיים ואחרים... החלו אנשים ומדענים לחפס אחר חומרי עזר אשר יסייעו להם למצח בשדה הקרב הספורטיבי ! ! !

ועל כן מגיעו מדענים למסכנות כי ישנם תרופות ושיכויים לסוגייהם השונים אשר מסייעים לספורטאי לשפר את הישגיו בספורט ולהביס את יתר המתחרים אשר אינם נוטלים תרופה זו או אחרת.